חשבוניות מס פיקטיביות
חשבוניות מס פיקטיביות,הן חשבוניות שהוצאו שלא כדין, והן מהוות כנראה "מכת מדינה", לאור הסכומים הניכרים שנגזלו מקופת המדינה באמצעות השימוש בכלי זה, כדי להפחית את נטל תשלומי מע"מ ומס הכנסה ע"י עסקים. מאחר שאז מופרת ההקבלה בין תשלומי מע"מ עסקאות לבין ניכוי מע"מ תשומות.
מעיון באתר רשות המיסים נראה כי מדובר בכמות גדולה של מקרים, אשר חלקה הבולט אף פורסם בעיתונות הכלכלית, במיוחד כאשר דובר בהפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות בסכומים של עשרות ומאות מיליוני ₪.
קיימים 3 סוגי חשבוניות מס פיקטיביות:
חשבונית פיקטיבית, שאינה משקפת ביצע עסקה או מתן שירות, שכל תכליתה הוא, להגדיל את ההוצאות ואת מס התשומות של מקבל החשבונית.
חשבונית מנופחת מייצגת עסקה אמיתית, אך הסכום הנקוב בה גבוה מסכום העסקה בפועל.
חשבוניות זרות, משקפות עסקה אמיתית, אך אינן מונפקת ע"י מבצע העבודות או מספק השירות. במקרה זה, מקבל החשבונית מנכה אותה כהוצאה וכן מנכה את מס התשומות, מבלי שמנפיק החשבונית משלם את מס העסקאות הגלום בחשבונית.
כאשר עוסק מורשה (להלן-"עוסק") מבקש לנכות מס תשומות מחשבוניות שקיבל, ראשית עליו לבחון כי החשבונית הוצאה לו כדין ע"י הצד השני לעסקה, כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975(להלן-"החוק"), שתיערך בהתאם לרשום בסעיף 47 (ב) ו-(ג) לחוק. קרי, שבוצעה עסקה אמיתית ע"י עוסק והרשום בחשבונית משקף את פרטי העסקה וכן כי מס התשומות הנו בגין עסקה חייבת לפי סעיף 41 לחוק.
על העוסק לבצע בדיקות קפדניות, כגון: בחינת היות מוציא החשבונית בעל תעודת עוסק מורשה, עליו לקבל את מסמכי התאגדות שלו וכן אישור בדבר מורשי החתימה מטעמו ועוד.
כלומר, הנטל להוכחת זכותו של העוסק לניכוי מס תשומות מוטל על כתפיו.
בתיקון 37 לחוק, שניסה בין היתר להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, הוכנס לחוק דיווח מפורט ודיווח מקוון, שאמור לסייע בבדיקת חשבוניות פיקטיביות באופן מקוון.
כאשר שלטונות מע"מ טוענים לקיומן של חשבוניות פיקטיביות, העוסק אינו רשאי לקזז את התשומות הכלולות בחשבוניות אלה, וזאת בנוסף להגשת כתב אישום פלילי ומאוחר יותר אי התרת ההוצאה לעניין מס הכנסה.
בית המשפט העליון קבע שני מבחנים שנדרשים לביצוע ע"י העוסקים לשם ניכוי מס תשומות הכלול בחשבוניות מס שקיבלו. בעניין סלע נקבע כי המבחן הראשון הוא מבחן אובייקטיבי. באותו מקרה, החשבונית הוצאה שלא ע"י מבצע העבודה והמערערת ידעה זאת. לטעמה של כבוד השופטת בייניש, למקבל החשבונית יש את האמצעים הטובים ביותר לוודא שהחשבונית הוצאה כדין. למרות זאת, ציינה השופטת בהמשך, כי במקרים חריגים, ניתן לאמץ את המבחן הסובייקטיבי, וזאת כשהנישום יכול לשכנע שלא התרשל בבדיקת החשבונית, אם נקט בכל האמצעים הסבירים,כדי לאמת את החשבונית וזהות העוסק ואעפ"י כן לא גילה ולא יכול היה לגלות באמצעים סבירים שמוציא החשבונית, לא היה רשאי להוציאה.
בעניין מ.א.ל.ר.ז. אימץ בית המשפט העליון את המבחן האובייקטיבי כמבחן הדומיננטי, כאשר המבחן הסובייקטיבי אומץ כחריג בנסיבות מיוחדות. וזאת אף אם החשבונית הוצאה שלא כדין מבחינה אובייקטיבית, למשל, כאשר העוסק הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים לוודא שהחשבונית הוצאה לא כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק. במקרים אלו, כשהעוסק יוכיח כי לא גילה ולא יכול היה לגלות את הפסול שבחשבונית באמצעים סבירים, יותר לו לנכות את מס התשומות. הובהר כי הדרישה כי החשבונית תוצא כדין אינה דרישה טכנית, כי אם מהותית, כשהחשבונית אמורה לשקף עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה.
בפסיקת בתי המשפט המחוזיים לאחר מכן לא הצליחו הנישומים בהוכחת כשרות החשבוניות הפיקטיביות, באמצעות המבחן הסובייקטיבי.
לאור הפסיקות הרבות של בתי המשפט בסוגיית החשבוניות הפיקטיביות, טוב הייתה עושה רשות המיסים, אם הייתה מפרסמת כללים לבחינת אמינותן של חשבוניות מס שניכוי המס התשומות בהן נתבע, כדי להימנע ממחלוקות מיותרות בדבר אופן בדיקת החשבוניות ע"י מקבלן.
עבירות המס בעניין החשבוניות הפיקטיביות נחלקות לשני סוגים:
עבירה טכנית- עבירה שנעשית כתוצאה מאי קיום דרישות במועד ובגלל חוסר שיתוף פעולה של העוסק/הנישום עם רשות המיסים ללא כוונה פלילית, לפי סעיף 117(א) לחוק מע"מ, או סעיף 216 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן-"פקודת מס הכנסה").
עבירה מהותית או מטריאלית, שנעשית מתוך כוונה להתחמק, או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, או לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.
הפסיקה הטילה עונשי מאסר בפועל ושאר סנקציות פליליות, הן על מי שהנפיק את החשבונית והן על מקבלה, וזאת בנוסף לסנקציות אזרחיות, אף בעבירות טכניות.
לעיתים ניתן להמיר את ההליך הפלילי בעבירות טכניות בעיקר, בתשלום כופר.
יצוין, כי אשתקד נכנס לתוקף תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, לפיו עבירות מס הוכרו כעבירות מקור, לרבות עבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ ועבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.