מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים, כגון ביטקוין.
השימוש הגובר במטבע הווירטואלי ביטקוין טרם נקלט ע"י המחוקק והרגולטור בארץ, למרות שבחלק ממדינות המערב נקבעו כללים משפטיים, רגולטוריים ומיסויים.
אין בדין הישראלי התייחסות למטבעות וירטואליים, כגון הביטקוין.
חוסר הרגולציה בעניין הביטקוין מתבטא בכך, שהביטקוין אינו מוכר כמטבע וכן מאחר שהעסקאות נעשות בחשאי ולא ניתן לפקח עליהן, הוא מהווה כלי להלבנת הון.
קיימת הודעה משותפת של בנק ישראל והאוצר משנת 2014 שנקראה "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות מבוזרים, דוגמת הביטקוין", לפיה מדובר בקבצי מחשב המשמשים כאמצעי תשלום וירטואליים המונפקים ע"י מערכת מחשבים מבוזרת, שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי ואינם רשומים כהילך חוקי של אף מדינה ואינם מהווים מטבע. לכן אין חובה לקבלם כתמורה עבור נכס או שירות, או כפירעון של חוב כספי. לאור העובדה שהמטבעות הוירטואליים ניתנים להעברה באופן אנונימי, הרי שבכך ניתן באמצעותם לעקוף את חוק איסור הלבנת הון. ניתן באמצעותם לבצע פעולות מרמה, כגון "הונאת פונזי" ואחרות, כדי למשוך משקיעים נוספים. קיימות תנודות גדולות בשערי המטבעות הוירטואליים, למשל לאחרונה ערכו צנח ב-30% עקב איסור ממשלת סין להשתמש בו. רכישת המטבעות הוורטואליים יכולה להתבצע ישירות ממי שמחזיק בהם, או באמצעות זירות מסחר ושירותי חליפין, שאינם פועלים ברישיון ובפיקוח ואם הם מפסיקים להתקיים אז ערך המטבע שהוחזק על ידם הלך לטמיון.
ב-1/8/2016 פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 , שיכנס לתוקף בשנים 2017 ו-2018 ובו נכלל במסגרת "נכס פיננסי" גם מטבע וירטואלי.
קיימת טיוטת חוזר מס הכנסה מיום 11/1/2017 בעניין מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין). המטבעות הוירטואליים יכולים להיחשב כמטבע לעניין פקודת מס הכנסה או נכס. אם ייחשבו כמטבע הרי שהפרשי ההצמדה יהיו פטורים ממס בידי יחיד ואם יסווגו כנכס השינוי בו ימוסה בהתאם לכללים החלים על מכירת נכס. מאחר שמטבעות וירטואליים אינם מטבע וכן לא מטבע חוץ כהגדרתם בחוק בנק ישראל ואינם נכסים מוחשיים ואין להם מעמד חוקי באף מדינה, הרי אינם יכולים להיחשב מטבע או מטבע חוץ גם לעניין פקודת מס הכנסה.
מטבעות וירטואליים הנם נכס וההכנסה מהם תסווג בד"כ כהונית ותחויב במס רווח הון, למעט במקרים שבהם פעילות האדם בתחום המטבעות הוירטואליים מגיעות לכדי עסק, עפ"י המבחנים שנקבעו בפסיקה ואז ההכנסות מפעילות זו יסווגו כהנסה פירותית. לגבי מוכר הנכס או נותן השירות, יש להפריד בין התמורה בעד הנכס או מתן השירות, שמהווה הכנסה בעת ביצוע עסקת החליפין לבין רכישת המטבעות הוירטואליים והשינויים בערכם בעת מכירתם, אשר ימוסו כאמור לעיל.
בעסקת החליפין, יקבע סכום התשלום בהתאם לשווי המטבע הוירטואלי בש"ח, בהתאם לשווי המפורסם באתר המסחר ששימש לרכישת/מכירת המטבע הוירטואלי, או באתרים דומים אחרים.
יצוין כי האמור בחוזר הנ"ל לגבי מיסוי המטבעות הוירטואליים, דוגמת הביטקוין הנו בדומה לחוזר רשות המיסים בארה"ב, שפורסם בחודש מרץ 2014.
המטבעות הוירטואליים הנם נכסים בלתי מוחשיים ולכן לעניין חוק מע"מ הם נחשבים כטובין, המטבעות הוירטואליים אינם נחשבים לניירות ערך או מסמכים סחירים לעניין חוק מע"מ.
מי שעוסק במסחר במטבעות וירטואליים, שיווקם, או כרייתם ופעילותו עולה לכדי עסק עפ"י מבחני הפסיקה, יראו בו עוסק והכנסותיו יחויבו במע"מ. מי שיראו בפעילות חד פעמית שלו כבעלת אופי מסחרי, ייחשב כמי שביצע "עסקת אקראי" ויחויב בדיווח לפי תקנה 15א לתקנות מע"מ.
מכירת נכס או מתן שירות וקבלת תמורה במטבע וירטואלי הנה עסקת חליפין ומחיר העסקה יקבע לפי סעיף 10 לחוק מע"מ.
מאחר שאין כיום חקיקה בעניין הביטקוין לעניין המיסוי, נראה כי אפשר לטעון שמדובר במטבע ואז עליית ערכו תהיה פטורה ממס, למרות שקיימת בעיה בטענה זו, מאחר שאין מדובר במטבע המשמש כהילך חוקי במדינה כלשהי.
נראה כי גם אם השינוי בערך הביטקוין ימוסה כרווח הון, ניתן לטעון כי מדובר ברווח אינפלציוני ולכן הרווח יהיה פטור ממס, אך רשות המיסים יכולה לטעון, שאין מדובר בנייר ערך ולכן עליית ערך המטבע לא יכולה להיחשב כאינפלציונית.
כלומר, ישראל נמצאת בפיגור רב ביחס לשאר העולם, בטיפול ברגולציה ובמיסוי הפעילות במטבעות ווירטואליים דוגמת הביטקויון ונראה כי היא פועלת בהתאם למדיניות בחו"ל.