מיסוי הכנסות רבנים משירותי דת
לאחרונה ניתן פס"ד בנושא ע"י כבוד השופט מגן אלטוביה בערעורו של הרב יקותיאל אבוחצירא (להלן: "המערער"", או "הרב") על החלטת רשות המיסים (להלן: "המשיב"). המחלוקת בין הצדדים נסבה על התקבולים שקיבל המערער ובני משפחתו בגין מתן ברכות, עצות, השתתפות בהילולות ועוד. כמו כן נסבה המחלוקת גם על מתנות מקרובים, כספי ירושה או כספי תמיכה.
טענת המערער הייתה כי הוא אינו מעניק שירותי דת, אינו מפיק הכנסות מאירועים או הילולות וכי אינו מקבל קהל בביתו ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור. בנוסף הוא טען כי לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עם חברות קבלניות והוא אינו מעניק ייעוץ עסקי.
המשיב טען כי המערער הוא בעל עסק ויש לו משלח יד, שבמסגרתו הוא נותן למאמיניו שירותי דת, שכוללים ברכות, עצות והשתתפות באירועים - הילולות.
ביהמ"ש דחה את טענות המערער וקבע כי תוארו, מעמדו והמוניטין האישי של הרב הם הנכס שמפיק את התשואה. קיומו של הרב ונוכחותו הם התמורה העקיפה להעברות הכספים, או טובות ההנאה לידיו. קל וחומר, כאשר הוא מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות. גם כאשר נערכות בחצר הרב הילולות ומשמרים את הקשר למאמיניו וכן כאשר הרב נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות ועצם נוכחותו מהווה ברכה, כבוד וזכות.
אמנם המערער אינו דורש תשלום מקהל מאמיניו וכל אחד נותן כרצונו, אך מעמדו וקיומו הם הגורמים לקבלת המתנות והתרומות. המתנות ניתנות מתוך ציווי פנימי עמוק ומתוך אמונה.
מנקודת מבטו של הרב, קיימת ציפייה כי התרומות והמתנות יהוו מקור הכנסה לו ולמשפחתו, בנוסף לשימוש בכספים שיתקבלו למתן תרומות מצד הרב ומשפחתו לנזקקים ומוסדות שקשורים אליו.
כמו כן, גם כספים שנתקבלו כתמיכה מטעם ידידם או מקורבים מהווים הכנסה שיש למסותה.
ביהמ"ש בחן את חבות המס בהתאם למקור התקבולים והשימוש שנעשה בהם:
כספים שנתקבלו כתמיכה, שנתקבלו ע"י הרב ובני משפחתו והועברו לתרומה לאחרים, כאשר המקבל היווה רק צינור לכך, יהיו פטורים ממס.
תקבולים שנתקבלו ע"י החצר, לרווחת הרב ובני משפחתו יהיו חייבים במס פירותי. לא משנה אם התקבול נתקבל בקשר עם ברכה או ייעוץ, או אם נתקבלו כספי חצר מתוך אמונה של התורם בצורך להחזקת הרב ובני משפחת, מבלי שהתורם קיבל ייעוץ או ברכה. גם תמיכה של ידידים או קרובים חייבת במס באותו אופן, במיוחד לאור היקפה הכספי.
תקבולים שמקורם במתנות משפחתיות בסדר גודל מקובל באותן נסיבות לא יחשבו להכנסה חייבת במס.
לאור האמור לעיל, הפחית ביהמ"ש את ההכנסה החייבת של המערער ומשפחתו לשנות המס שבערעור מכ-14 מיליון ₪ לכשמונה מיליון ₪.
מאחר שמדובר בפסק דין חדש יחסית, אפשר שיוגש ערעור על ההחלטה.
אין ספק שמדובר בתקדים משמעותי לגבי הכנסות כאמור בעולם הרבני.
בעקבות פסק הדין, עשויה רשות המיסים לבחון את כל התקבולים בעולם הרבני ולחייבם במס כאמור לעיל וכן לחייבם בניהול ספרים ככל עסק ואם לא יעשו כן, לנקוט נגדם בהליכים פליליים ואזרחיים.