מבוא
סיווג הכנסה כרווח הון או כהכנסה פירותית הוא אחד הנושאים המרכזיים בדיני המס. ההבחנה בין השניים משפיעה באופן דרמטי על שיעור המס: רווח הון ממוסה בשיעור מופחת (כיום 25%-30%), בעוד שהכנסה פירותית ממוסה במס שולי שעשוי להגיע עד 50%.
פסק דין מנחה: עניין אבי בן דוד
ביום 10/1/2016 ניתנה החלטה מרכזית בנושא על ידי כבוד השופט ה' קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 49967-12-13), שמספקת הנחיות ברורות לסיווג הכנסות ממכירת קניין רוחני.
עובדות המקרה
הרקע:
- • המערער הקים בשנת 1989 את חברת אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה בע"מ, שפיתחה מערכות ERP ונחשבה למובילה בתחום
- • בשנת 2009, המערער פיתח באופן אישי מערכת תוכנה למסחר אוטומטי בשוק ההון
- • המערכת פעלה באמצעות אלגוריתם ממוחשב, ללא התערבות אדם וללא הפעלת שיקול דעת
- • הפיתוח נעשה ללא קשר לפעילות חברת אביב וללא ניסיון קודם במסחר בניירות ערך
העסקאות שבמחלוקת
לקראת סוף 2009, המערער מכר 40% מזכויותיו במערכת לאדם בשם כספי, ולאחר מכן מכר לו 4.4% נוספים. בהמשך, הועברו זכויות שניהם לחברה אחרת בשליטתם בפטור ממס לפי סעיף 104 לפקודה.
המחלוקת המשפטית
עמדת הנישום:
ההכנסה היא רווח הון - מכירת זכויות בנכס שישמש להפקת הכנסות. המס: 20% (באותו מועד).
עמדת פקיד השומה:
ההכנסה היא פירותית - הכנסה מעסק או עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. המס: שולי (עד 50%).
פקיד השומה טען שיש למסות את המכירה לפי סעיף 2(1) (הכנסה מעסק),סעיף 2(9) (עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי), או כהכנסה ממכירת פטנט וזכות יוצרים.
הכרעת בית המשפט
התוצאה: רווח הון
בית המשפט קיבל את עמדת הנישום וקבע כי מדובר ברווח הון.
נימוקי בית המשפט
1. מוצר יכול להיות רכוש קבוע ולא מלאי
אין מניעה שבעל עסק ייצר מוצר שלא ייחשב כמלאי, אלא כרכוש קבוע - כל עוד המוצר משמש להפקת הכנסות ונמכר מאוחר יותר.
2. מטרת המכירה הייתה במישור ההוני
מכירת הזכויות נועדה לצרף שותף למיזם ולהמשך פיתוח המערכת, לשם כיסוי עלויות הפיתוח - פעולה במישור ההוני.
3. לא התקיימו מאפייני הכנסה פירותית
ההכנסה לא נבעה ממכירת מלאי עסקי, לא הופקה במהלך עיסוק במשלח יד, ולא נצמחה בעסקה בעלת אופי מסחרי.
4. הקניין הרוחני שימש כרכוש קבוע
מאחר שהקניין הרוחני הספיק לשמש כרכוש קבוע בייצור הכנסות, לא יחולו הוראות סעיף 2(9) לפקודה.
המבחנים להבחנה בין רווח הון להכנסה פירותית
מבחני העזר שנקבעו בפסיקה:
- • תדירות העסקאות - האם מדובר בפעילות חד-פעמית או חוזרת?
- • משך ההחזקה - האם הנכס הוחזק לטווח ארוך?
- • אופי הנכס - האם הנכס משמש למסחר שוטף או להשקעה?
- • מקור המימון - האם מדובר בהון עצמי או מימון עסקי?
- • בקיאות ומומחיות - האם הנישום מומחה בתחום?
- • מטרת הרכישה - האם הנכס נרכש לשימוש עצמי או למכירה?
המשמעות המעשית
לקחים מפסק הדין:
- ✓ יזמים ומפתחי תוכנה - מכירת IP שפותח ושימש להפקת הכנסות עשויה להיחשב כרווח הון
- ✓ שותפויות עסקיות - צירוף שותף למיזם תמורת השקעה הוא פעולה במישור ההוני
- ✓ תיעוד - חשוב לתעד את מטרת המכירה ואת השימוש בנכס לפני המכירה
- ✓ ייעוץ מראש - מומלץ להתייעץ לפני ביצוע עסקה משמעותית
סיכום
- • סיווג הכנסה כרווח הון או הכנסה פירותית משפיע משמעותית על שיעור המס
- • הכנסה ממכירת רכוש קבוע שישמש להפקת הכנסות - רווח הון
- • הכנסה ממכירת מלאי עסקי או עסקת אקראי מסחרית - הכנסה פירותית
- • יש לבחון את מטרת המכירה ואת אופי הפעילות לפי מבחני העזר
- • פסק דין בן דוד מספק תקדים חשוב ליזמי היי-טק ומפתחי תוכנה
שאלות נפוצות
מה ההבדל במס בין רווח הון להכנסה פירותית?
רווח הון ממוסה בשיעור מופחת של 25%-30%, בעוד שהכנסה פירותית ממוסה במס שולי שעשוי להגיע עד 50%. ההבדל יכול להסתכם במאות אלפי שקלים בעסקאות גדולות.
האם מכירת תוכנה שפיתחתי תמיד נחשבת רווח הון?
לא בהכרח. אם התוכנה פותחה במסגרת עסק קיים כמלאי למכירה, ההכנסה תהיה פירותית. אם פותחה כנכס שישמש להפקת הכנסות ונמכרה מאוחר יותר - יש סיכוי טוב שתסווג כרווח הון.
מה קובע אם מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי?
בית המשפט בוחן מספר מבחנים: תדירות העסקאות, משך ההחזקה בנכס, אופי הנכס, מקור המימון, בקיאות ומומחיות של הנישום, ומטרת הרכישה המקורית.
האם צירוף שותף לסטארטאפ נחשב למכירה חייבת במס?
כן, צירוף שותף תמורת כסף או השקעה הוא אירוע מס. אולם לפי פסק דין בן דוד, אם המטרה היא המשך פיתוח המיזם וכיסוי עלויות פיתוח - מדובר בפעולה במישור ההוני שתמוסה כרווח הון.
