ביום 26/1/22 ניתנה החלטה על ידי כבוד השופטת י' סרוסי בערעור שהגישו ב.ג. הנדסה ובניה וחברת מאיר ברזידה (להלן: "המערערות") נגד מנהל מע"מ תל אביב (להלן: "המשיב"). פסק הדין עוסק בשאלה מרכזית: מתי ניתן לנכות מס תשומות?
המחלוקת בין הצדדים
המחלוקת בין המערערות למשיב הנה בעניין תקינות החשבוניות שהוצאו למערערות והאם ניתן לנכות מס תשומות בגינן.
טענות המערערות
- הן קיבלו שירות אמיתי ממנפיקי החשבוניות
- לא ניסו להונות את רשות המיסים
- אין פגם בהתקשרות מול קבלני המשנה
- החשבוניות שיקפו עסקאות אמיתיות בין הצדדים
טענות מנהל מע"מ
- החשבוניות לא הוצאו בהתאם לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק")
- החשבוניות אינן מייצגות את הצדדים לעסקה ואת השירותים שניתנו בפועל
- החשבוניות הוצאו על ידי מי שאינו מורשה לכך ואינו יכול לספק את השירותים שניתנו
- החשבוניות אינן מפורטות דיין
- לכן המערערות לא זכאיות לנכות את מס התשומות הכלול בהן
מה אומר החוק? סעיף 38 לחוק מע"מ
השופטת ציינה כי לפי סעיף 38 לחוק:
"עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין"
מה המשמעות של "כדין"?
כלומר, כדי שחשבונית תיחשב כ"הוצאה כדין":
- החשבונית תוצא על ידי מי שזכאי להוציאה
- פרטי העסקה יהיו נכונים
- הסכומים יהיו נכונים
- זהות הצדדים לעסקה תהיה נכונה
- העסקה אמורה לשקף עסקה אמיתית מבחינה אובייקטיבית
החריג הסובייקטיבי
קיים חריג סובייקטיבי: כאשר העוסק שניכה את מס התשומות נקט בכל הצעדים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין על ידי מי שזכאי להוציאה - גם אם בפועל הייתה בעיה עם החשבונית.
נטל ההוכחה
לטענת המשיב, מאחר שקיים פסק דין המרשיע את המעורבים בפרשה, מוטל נטל השכנוע על המערערות לשכנע את בית המשפט כי החשבוניות מבוססות על עסקאות אמיתיות. הרשעה בהוצאת חשבוניות פיקטיביות מכבידה על נטל השכנוע שמוטל על המערערות.
המערערות לא הציגו ראיות ברורות ומשכנעות בדבר אמיתות העסקאות.
אבל...
מאחר שהמשיב ביסס את שומתו על חשבוניות שנזכרו בכתב האישום ובסתירות שעלו מגרסת המערערות, מבלי לעיין בהודעות שמסרו הנחקרים והנאשמים, הנטל המוטל על המערערות אינו כבד. די בהעמדת גרסה מספקת להשתלשלות האירועים והוצאת החשבוניות.
הכרעת בית המשפט
המערערות העידו כי השירותים שנרשמו בחשבוניות הוענקו להן והמס הרשום בהן שולם.
מאחר שדבריהן לא נסתרו, למרות הפגמים שנפלו בהסכמים ובמסמכים, אין בכך כדי ללמד שהחשבוניות לא משקפות את השירותים שניתנו בפועל והתמורה ששולמה בגינם.
בנוסף, לא נטען כי הספקיות לא היו זכאיות להוצאת חשבוניות מס וכי לא שולם מס עסקאות בגינן - ולכן החשבוניות הוצאו כדין.
התוצאה
הערעור התקבל חלקית: לגבי החשבוניות שהוצאו למערערות על ידי אחד הספקים - הערעור התקבל. לגבי האחרים - נדחה.
המסקנה המעשית
- גם אם יש פגמים בתיעוד או בהסכמים - אם העסקה אמיתית, יש סיכוי לזכות בניכוי
- חשוב להוכיח שהשירות התקבל בפועל והמס שולם
- נטל ההוכחה תלוי באיכות הראיות של רשות המיסים
- יש לבחון את החריג הסובייקטיבי - האם נקטתם בצעדים סבירים
שאלות נפוצות
מתי ניתן לנכות מס תשומות?
לפי סעיף 38 לחוק מע"מ, עוסק זכאי לנכות מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו "כדין" - כלומר החשבונית הוצאה על ידי מי שזכאי להוציאה, פרטי העסקה נכונים, והעסקה אמיתית מבחינה אובייקטיבית.
מה קורה אם יש פגמים בחשבונית אבל העסקה אמיתית?
גם אם יש פגמים בתיעוד, אם תוכיחו שהעסקה הייתה אמיתית, שקיבלתם את השירות ושהמס שולם - יש סיכוי טוב לזכות בניכוי מס התשומות. בית המשפט בוחן את מהות העסקה ולא רק את הפורמליות.
מה החריג הסובייקטיבי לניכוי מס תשומות?
גם אם החשבונית לא הוצאה כדין, העוסק יכול לנכות אם נקט בכל הצעדים הסבירים לוודא שהחשבונית הוצאה כדין על ידי מי שזכאי להוציאה.
