מבוא
חזקת התא המשפחתי משמעותה יצירת פיקציה לצורכי מס, שיראו בני זוג וילדיהם הקטינים כתא משפחתי אחד - וזאת לעניין סעיפים 9 ו-49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.
מדובר בחזקה הניתנת לסתירה הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה.
פסק דין שלמי - ההלכה המנחה
פסק הדין המנחה ניתן בעניין שלמי על ידי בית המשפט העליון בשלהי שנת 2014. בו נקבעו העקרונות הבאים:
- • ניתן לראות בפיקציה שנרשמה בסעיף 49(ב) כחזקה הניתנת לסתירה ולא כחזקה חלוטה
- • נטל ההוכחה מוטל על בני הזוג
- • קיומו של הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית + ביצוע בפועל של ההפרדה - סותר את הפיקציה
- • לגבי ידועים בציבור - ייתכן שאין צורך בהסכם ממון לסתירת החזקה
- • יש להתאים את פרשנות דיני המס למציאות החברתית הדינמית
שינוי מהותי: פסק דין שלמי מהווה שינוי לעומת פסק דין עברי (2003), בו חזקת התא המשפחתי גברה על הנאמר בהסכם ממון.
פסק דין פלם - גישה ליברלית
בפסק דין פלם (2004) נדון עניינם של בני זוג:
- לאישה הייתה דירה טרם הנישואים
- נערך הסכם ממון לפיו הדירה נותרה בבעלות האישה
- במהלך הנישואים רכשו דירה נוספת
- הבעל ביקש שיעורי מס רכישה מופחתים לדירה יחידה
בית המשפט העליון קבע כי הבעל זכאי להקלה, מאחר שזו דירתם הראשונה כמשפחה, ולכל אחד מבני הזוג זכות להתייחסות נפרדת ועצמאית.
יישום הלכת שלמי בוועדות הערר
עניין רפפורט (2015) - אושר
העובדות: בני זוג נשואים עם הסכם ממון. לאישה שתי דירות מלפני הנישואים, הבעל רכש דירה לאחר הנישואים.
הוכחת ההפרדה: גרו בדירת האישה, כל אחד מימן את דירתו ממקורותיו, האישה פרעה משכנתא מדמי שכירות שקיבלה, דמי השכירות מדירת הבעל הועברו לחשבון משותף להוצאות שוטפות.
תוצאה: הוכח שהבעל סתר את הפיקציה של התא המשפחתי.
עניין טויסטר (2017) - נדחה
הבעיות: הסכם ממון ראשון התייחס רק לדירות האישה, נחתם הסכם נוסף בעקבות פסק דין שלמי (נראה כתכנון מס), לא הוכחה הפרדה רכושית בפועל.
ליקויים: המשכנתא נפרעה מחשבון משותף, הועברו כספים בין הצדדים.
תוצאה: בית המשפט התייחס לבני הזוג כתא משפחתי אחד - לא אושר פטור ממס שבח.
עניין רועי בלנק (2018) - אושר
העובדות: ידועים בציבור עם ילדים משותפים, כל אחד רכש דירה לפני הקשר, נחתם הסכם ממון לאחר מיסוד הקשר.
הוכחת ההפרדה: כל אחד ניהל חשבון בנק נפרד, דמי שכירות הופקדו לחשבונות נפרדים, אין חשבון משותף.
תוצאה: למרות שהסכם הממון נחתם מאוחר יותר - הוא שיקף את המצב קודם לחתימתו. אושר פטור ממס שבח.
מבחני העזר להוכחת הפרדה רכושית
רשימה לא סגורה של מבחנים:
- • מגורים משותפים - היכן בני הזוג מתגוררים
- • מימון רכישת הדירות - ממקורות נפרדים או משותפים
- • תשלום משכנתאות - מאיזה חשבון
- • דמי שכירות - לאן מופקדים
- • חשבונות בנק - נפרדים או משותפים
- • העברות כספים - בין בני הזוג
סיכום והמלצות
- חזקת התא המשפחתי ניתנת לסתירה הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה
- נדרש הסכם ממון (לבני זוג נשואים) + הפרדה רכושית בפועל
- לידועים בציבור - ייתכן שמספיקה הפרדה בפועל ללא הסכם
- חשוב לתעד את ההפרדה הרכושית לאורך השנים
- הסכם ממון שנחתם בדיעבד עלול להיתפס כתכנון מס
שאלות נפוצות
האם ניתן לסתור את חזקת התא המשפחתי?
כן. מאז פסק דין שלמי (2014), חזקת התא המשפחתי ניתנת לסתירה הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה, באמצעות הסכם ממון והוכחת הפרדה רכושית בפועל.
האם הסכם ממון מספיק לסתירת החזקה?
לא. הסכם ממון הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. יש להוכיח גם הפרדה רכושית בפועל - חשבונות נפרדים, מימון נפרד של רכישות, ועוד.
מה לגבי ידועים בציבור?
לידועים בציבור עשוי להיות קל יותר לסתור את החזקה, וייתכן שאין צורך בהסכם ממון אם מוכיחים הפרדה רכושית מלאה בפועל.
האם הסכם ממון שנחתם בדיעבד תקף?
הסכם ממון שנחתם בדיעבד עלול להיתפס כתכנון מס ולא להתקבל. עדיף שההסכם ישקף מצב קיים ולא ייחתם רק לצורך קבלת הטבת מס.
